<h1>סמ"ג לאוין סימן רמ"ב</h1>
<h2>דף יב.</h2>
הנודר שיצום בשבת או ביום טוב חייב לצום שהנדרים חלים על דבר מצוה, וכן הנודר שיצום שני וחמישי כל ימיו ופגע בהן ימים טובים חייב לצום, פגע בה חנוכה ופורים ידחה נדרו מפני שהימים האילו הואיל ואיסור הצום בהם מדברי סופרים הרי הן צריכין חיזוק וידחה נדרו מפני גזירת חכמים (ע"פ רמב"ם נדרים פ"ג הל' ט') כדאיתא בפרק קמא דתענית (י"ב א') וכן מחלק בפרק קמא דר"ה (י"ט א' ע"ש) בין חנוכה ופורים לשאר ימים טובים מטעם זה. ואומר שם (י"ט ב') שבטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים, פירוש מגילת תענית היא מגילה שכתוב בה אילין יומיא דלא להתענאה בהון.
<h2>דף יב:</h2>
הנודר לצום בעשרה ימים באיזה יום שירצה והיה מתענה באחד מהן והוצרך לדבר מצוה או מפני כבוד אדם גדול הרי זה אוכל ופורע יום אחר שהרי לא קבע הימים בתחילת הנדר (רמב"ם נדרים פ"ד הל' ט"ז), גרסינן בירושלמי (נדרים פ"ח ה"א) תני חדא המתענה ושכח ואכל ישלים ותניא אידך איבד תעניתו לא קשיא הא דקאמר ישלים כגון דאמר יום זה והא דקאמר איבד תעניתו כשנדר להתענות יום סתם.
